פרוייקט חישוב מדדים חלופיים לתמ"ג ערך הינו פרוייקט של העמותה לכלכלה בת קיימא אשר מטרתו היא לבסס מדד להערכת הרווחה, איכות החיים, הקיימות והחוסן הלאומי בישראל, שיהפוך לכלי מרכזי בתהליכי קבלת החלטות וישמש לתכנון מדיניות והכנת תכניות לפיתוח בר קיימא. עיקר פעילות הפרוייקט בוצעה בשנים 2008-2013, ולאחר שהמדינה אימצה מדד חלופי לתמ"ג, העמותה ממשיכה לקדם את הנושא. 

 

כיום התמ״ג (תוצר מקומי גולמי) מהווה כמדד העיקרי לאיכות החיים ולהתקדמות ופיתוח מדינה מסוימת. התמ״ג מחשב את סך הפעילות הכלכלית במשק, על ידי סיכום הערך הכספי של הסחורות והשירותים המוגמרים, שיוצרו במקום מסוים במשך שנה. התמ"ג מסכם יחד "טובין" ו"רעין" במשולב וגדל באותה מידה גם בעקבות גידול ביבול תפוחים וגם עקב גידול בתאונות הדרכים הגורם לעלייה בהוצאות על חלקי חילוף, מוסכים, שמאות, הוצאות משפט ועוד. מאידך, כל פעילות שאינה כוללת תשלום, כגון פעילות חברתית, משפחתית וקהילתית, אינה נספרת בתמ"ג ולכן אין אינדיקציה באם גדלה או קטנה. מטעמים אלו, התמ"ג אינו מדד טוב לרמת הרווחה, למרות שקובעי המדיניות ממשיכים לראות ב"צמיחה" (הגדלת התמ"ג) יעד מרכזי לתכנון.

 

הפרוייקט התחלק לשני חלקים: 

 

חלק ראשון של מדידה מלמטה למעלה - תהליך שיתוף ציבור דינמי בו מדרגים המשתתפים את החשיבות של נושאי בריאות, ביטחון (אישי ולאומי), כלכלה, חברה וקהילה, חינוך, סביבה ועבודה לאיכות החיים שלהם. במסגרת התהליך הגיע צוות הפרוייקט לקרוב ל-500 אזרחים מכלל השכבות הסוציואקונומיות, המינים, הדתות, הגילאים והפיזור הגיאוגרפי. בפני המשתתפים הוצגו מנגנון הצמיחה והתמ"ג ואופשר להם לייצר אלטרנטיבה: כלי מדידה המודד את הנושאים החשובים לדעתם. כך מדידת איכות החיים הופכת לתהליך הוליסטי, שמכיל נושאים כואבים, דחופים ומשמעותיים לציבור. תוצרי פרויקט ערך סיפקו לכ-20 קהילות סט מדדים אישי: מידע שקהילות אלו יכלו להשתמש בו באופן מגוון (לתקשורת עם מקבלי החלטות, לסדר עדיפויות פנימי, לחזון מקומי וכו') – סך תוצרי הפרויקט אוחדו למדד ארצי עשיר בהצעות למדדים אלטרנטיביים למדידת איכות חיים. בראש הפרוייקט עמד רוני דניאל ובפרוייקט לקחו חלק ד"ר עתי סריג וד"ר שחר דולב. 

 

חלק שני של מדידה מלמעלה למטה - פיתוח "מד קידמה אמין" (מק"א) ('''Genuine Progress Indicator-GPI''') לישראל. מד קידמה אמין בודק האם הצמיחה בתוצר של מדינה, כלומר ייצור מוגבר של מוצרים והרחבת סך השרותים, אכן שיפרה את הרווחה של אוכלוסיית אותה מדינה. אפשר לדמות את ההבדל בין התמ"ג והמק"א להבדל בין הרווח הגולמי של פירמה לבין הרווח הנקי; הדעה הרווחת היא שרווח הנקי רלבנטי יותר בקביעת בריאותה ארוכת הטווח של הפירמה. בצורה דומה, הגידול במק"א יהיה אפס אם הגידול בהוצאות הכספיות לשם התגוננות מפני פשיעה וזיהום, ישתווה לעליה בכמות הכסף שנבעה מייצור של מוצרים ושרותים נוספים, כאשר כל שאר הגורמים נשארים ללא שינוי. בראש הפרוייקט עמד חגי קוט.

 

 

אימוץ מדד חלופי על ידי המדינה

 

לאחר סיום הפרוייקט, ובהשראתו, ממשלת ישראל, באמצעות האגף החברתי במשרד ראש הממשלה, יצאה בשנת 2013 לתהליך משולב שבו מצד אחד ועדות מקצועיות בוחנות ומציעות מדדים ומצד שני מתבצע תהליך שיתוף ציבור עם אוכלוסיות חזקות ומוחלשות – הבוחן איתן את המדדים הרצויים לדעתן. בשנת 2015 אימצה הממשלה באופן רשמי את המדד החדש שימדוד איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי. המדדים יספקו לממשלה ולציבור הישראלי תמונת מצב על איכות החיים בישראל מבחינה חברתית, כלכלית וסביבתית. המערכת מורכבת מ-72 מדדים שונים המאורגנים בתשעה תחומים נושאיים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך השכלה וכישורים, מעורבות אזרחית וממשל, סביבה, רווחה אישית וחברתית, רמת חיים חומרית, כאשר בעתיד יתווספו מדדים בשני תחומים נוספים – פנאי תרבות וקהילה, וטכנולוגיות המידע. בהחלטת ממשלה נקבע כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם החל משנת 2016 דו"ח שנתי של המדדים, שיעקוב אחר מצב איכות החיים בישראל על פני זמן ובהשוואה למדינות העולם ותפעל להנגשת הנתונים לציבור הרחב.

 

 

 

 

 

מדדים חלופיים לתמ"ג