פיתוח מדדים לאיכות חיים וקידמה הינו בעל חשיבות רבה ונמצא בחזית הדיון הציבורי במרבית מדינות העולם המפותח. לשם קביעת מדיניות ציבורית נכונה, יש להחליט על מטרות המדיניות. מטרות אלו צריכות לענות על צרכי האזרחים והחברה, כלומר למקסם את רווחת האזרחים ואיכות חייהם. רווחת האזרחים היא מושג ברור מבחינה תיאורטית אך לא מבחינה יישומית – אין זה ברור כלל וכלל מה הם רצונותיהם ושאיפותיהם של אזרחי מדינת ישראל, מה סדרי העדיפויות שלהם ומה הם הערכים העומדים בבסיס סדרי עדיפויות אלו. התמקדות בצמיחה בתמ"ג על חשבון רווחה, איכות סביבה וערכים חשובים נוספים אינה משקפת את סדרי העדיפויות של האזרחים ואת הגורמים המרכיבים את איכות חייהם, ומלווה אף בשחיקה של אמון הציבור בשלטון ובמוסדותיו. לפיכך ישנה חשיבות רבה בפיתוח מדדים, בשיתוף הציבור וגורמים מומחים, אשר יבחנו את המצב בפועל בתחומים שונים המשפיעים על איכות החיים בישראל. הסיור התמקד בלמידה מהפרויקטים המובילים בעולם. המדד הקנדי (בשיטת Top Down) ומפרויקטים קהילתיים (שיטת Bottom Up) בקליפורניה.

 

במאי 2009 קיימנו סיור לימודי באוטווה שבקנדה ובמחוזות סנטה קרוז וסטניסלאוס שבקליפורניה, ארה"ב, על מנת להיפגש עם האנשים המובילים את היוזמות המתקדמות בעולם כיום בנוגע לפיתוח מדדים לאיכות חיים וקידמה. במסגרת הסיור נפגשנו עם נציגי ממשלה, ארגונים ללא כוונות רווח ואנשי מקצוע, כדי ללמוד מהניסיון שלהם בתחום, אשר ישמש אותנו בקידום היוזמה לפיתוח מדד לאיכות חיים וקידמה עבור מדינת ישראל. השהות בקנדה כללה לימוד על בניית מדד ברמה הלאומית לאיכות חיים בקנדה ( CIW – Canadian Index of Well-Being) והשתתפות בקורס מקצועי מטעם ארגון ה-OECD בנושא דרכים למדידת קידמה. הביקור בארה"ב התמקד בלימוד דרכים למדידת קידמה ואיכות חיים ברמה הקהילתית. להלן נפרט בנוגע להתנהלות הסיור, האנשים והארגונים איתם נפגשנו, והמסקנות האופרטיביות אליהן הגענו.

 

המטרה העיקרית של ביקורנו באוטווה הייתה כאמור ללמוד על ה-CIW. מטרת ה-CIW היא לספק מדד לאומי המציג את איכות החיים בקנדה לפי סטנדרטים ואמות מידה קנדיים, ואכן ביקורנו בקנדה התמקד בבחינת היוזמות השונות המרכיבות בניה של מדד לאומי.  ה-CIW הוא מדד מורכב (אינדקס) הבנוי משמונה תחומים (Domains) – רמת חיים כלכלית, השכלת האוכלוסייה, רמת בריאות האוכלוסייה, בריאות המערכת האקולוגית, הקצאת זמן, מעורבות אזרחית ומשילות טובה, חיות הקהילה, אומנות ותרבות. בכל תחום כלולים בדרך כלל 8 מדדים אשר מודדים את איכות החיים בתחום זה. ביוני הקרוב תתבצע השקה ציבורית של שלושה תחומים ראשונים מתוך השמונה ( רמת חיים כלכלית, רמת בריאות האוכלוסייה וחיות הקהילה). שאר התחומים יושקו בעוד כשנה, ואז יוצג מדד ה-CIW המלא.

 

היוזמה להכנת המדד הקנדי לאיכות החיים החלה בשנת 1999, עם עבודה קהילתית לבחינת עדיפויות לאיכות החיים אשר שימשה כבסיס לפיתוח מאוחר יותר של המדד. הדגשים החשובים ביותר בתחילת התהליך היו על מעורבות האזרחים בקביעת סדרי העדיפויות ומה חשוב מבחינתם כאיכות חיים. הרעיון הבסיסי הוא שמעורבות של האוכלוסייה מייצרת לגיטימציה למדדים שנבחרים ושהתהליך עצמו מחזק את הדמוקרטיזציה של החברה. בתהליך מובנה של שיתוף ציבור שכלל מפגשים של קבוצות המונות כ-450 איש, נשאלו המשתתפים לגבי הנושאים שמשפיעים על איכות חייהם כקנדיים. המשתתפים התבקשו לבחון את הנושאים השונים מנקודת מבט של מדיניות נדרשת עבור קנדה ולא רק מנקודת המבט של הצרכים והרצונות הפרטיים שלהם. לאחר גיבוש הנושאים הורכבה ועדת היגוי (steering committee) עבור הכנת המדד, אשר מלווה את תהליך הכנת המדד עד היום. ועדה זו מורכבת מאנשי מקצוע, נציגי ציבור ונציגי המגזר השלישי, כולם אנשים בעלי מוניטין בתחומם. כך, הפעילות היא פעילות לאומית, Top Down, אשר מערבת אנשים מתחומים שונים. ועדת ההיגוי, בהסתמך על התוצרים שהתקבלו מתהליך שיתוף הציבור, גיבשה את שמונת התחומים, וכן את המדדים עבור כל תחום. בחירת המדדים התבצעה על ידי ועדת ההיגוי, אך המדדים שנבחרו הוחזרו לציבור על מנת שיאשר אותם. המדד הקנדי פותח תוך שיתוף משמעותי של הציבור, ובתהליך של הגעה לקונצנזוס על ידי הועדה המלווה, שכללה נציגים מתחומים שונים ובעלי אינטרסים שונים. המדד פותח תוך דגש על מקצועיות ותוך התמקדות באיכות החיים כפי שהקנדים תופסים אותה. תהליך המעורבות הציבורית בבחירת המדדים חשוב בתפיסה הקנדית כיוון שהמטרה היא לא רק לפתח אינדקס אלא גם ליצור פלטפורמה לשיח ציבורי על איכות חיים וקידמה.

בניסיון הקנדי המפתחות להצלחה בפיתוח המדד הם שיתוף פעולה רחב, ניסיון טכני ומקצועי, מעורבות ציבורית, קריטריונים מוצקים לבחירת מדדים ותקשורת. הקריטריונים לבחירת המדדים כוללים רלוונטיות לקנדים, מדדים קלים להבנה, מהימנות ותוקף, העדר הטיה פוליטית, עדכניות וזמינות ויכולת להשוות בין קבוצות שונות.

 

בנוסף ל-CIW, ישנן בקנדה מספר יוזמות נוספות בנושא מדדים לאיכות חיים. להלן תיאור קצר של היוזמות הנוספות אותן סקרנו:

א.            Vital signs ("סימני חיים") – זוהי יוזמה למדידת איכות החיים בקהילות שונות בקנדה, שמקורה בקהילה של טורונטו. בהמשך אומצה היוזמה על ידי קרן הקהילות הקנדית (Community foundation of Canada). קרן הקהילות הקנדית כוללת כ-265 קהילות, מהן 16 קהילות השותפות ליוזמה למדידת איכות החיים בקהילה. היוזמה כוללת דו"ח שנתי, המיועד לתושבי הקהילה, ובו פירוט לגבי איכות החיים בקהילה. כל קהילה בוחרת לעצמה את דרך הדיווח, כאשר מדובר בדרך כלל בדו"ח נגיש מאוד לציבור, המלווה באיורים ותמונות. הדו"ח כולל מספר מדדים לאיכות חיים, שחלקם משתנים בין קהילות וכן בין שנים שונות. כך לדוגמא, הדוחות כוללים דיווח על בריאות, חינוך בקהילה, קשרים חברתיים התמודדות עם פשיעה ברמת הקהילה ועוד. אנו נפגשנו עם Sara Lyons, מנהלת הפרויקט מטעם קרן הקהילות הקנדית, וכן עם נשיאת קרן הקהילה של אוטווה, Barbara McInnes.

ב.            מדד הקהילות בניופאונדלנד – מדד הקהילות בפרובינציית ניופאונדלנד הינו יוזמה של ממשלת הפרובינציה, אשר החליטה ליצור מערכת מדדים לאיכות החיים ברמת הקהילה. מערכת המדדים מופיעה באינטרנט והיא מוצגת באופן זמין ומובן לציבור. לצורך הבנת מדד קהילות זה נפגשנו עם Alton Hollett, ממפתחי תכנית המדדים, אשר עובד במשרד הכלכלה והסטטיסטיקה של ממשלת ניופאונדלנד.

ג.              מדד הלמידה הקנדי (The Composite Learning Index - CLI ) – מדד זה הינו יוזמה של המועצה הקנדית ללמידה – עמותה שהוקמה ביוזמה ממשלתית אשר עוסקת במדידת הביצועים של מערכת החינוך, במובן הרחב של המילה. מדד הלמידה הינו אינדקס (מדד המורכב מכמה מדדים אשר משוקללים יחדיו ליצירת אינדקס אחד), המשקלל בתוכו מדדים אשר מעידים על מצב החינוך לפי ארבעה מימדים – חינוך לידע, חינוך לעשייה, חינוך לחיים ביחד, חינוך לעצמי (Learning to know, to do, to live together, to be). בנוסף, המועצה הקנדית ללמידה פיתחה שלושה מודלים המתארים את תהליך הלמידה בקרב הילידים (aboriginals), שהנם קבוצה מיוחדת בעלת רקע תרבותי שונה ומצב סוציו-אקונומי נמוך.

 

במסגרת הנסיעה השתתפנו בחלק מקורס מדידת קידמה של ה-OECD, שם נחשפנו ביתר העמקה ליוזמות למדידת קידמה ואיכות חיים אשר מקודמות הן בקנדה והן במדינות אחרות. דוגמא בולטת היא זו של אוסטרליה שבה הלשכה הסטטיסטית האוסטרלית היא זו שיזמה והובילה את תהליך בחירת המדדים ופרסומם. היוזמה נבעה מתוך הבנה ששימוש בתמ"ג כמדד לאיכות חיים וקידמה הוא שגוי ולכן נחוץ לפתח כלי אחר למטרה זו. גם באוסטרליה ניהלה הלשכה הסטטיסטית תהליך של שיתוף מומחים ונציגי ציבור ובסופו של דבר נבחרו 16 מדדים שמטרתם להציג את תמונת איכות החיים והקיימות באוסטרליה תוך שימת דגש על כך שמטרת המדדים היא לא לבצע הערכה ישירה וביקורת על מדיניות הממשלה.

 

 

מטרת הסיור הלימודי במחוזות סנטה קרוז וסטניסלאוס שבקליפורניה היתה ללמוד על פיתוח מדדים לאיכות חיים ברמת הקהילה.

ארגון Applied Survey Research (עם שותפיו בקהילה במחוז סנטה קרוז בקליפורניה) מבצע מדידה של איכות החיים של תושבי המחוז מזה כ-15 שנה. היוזמה למדידת איכות החיים בקרב תושבי המחוז החלה על ידי קרן בשם United Way, אשר תורמת למגוון פרויקטים ברמת הקהילה. אנו נפגשנו עם מספר אנשי מפתח ב-United Way, בהם גם מנהלת הקרן – Mary Lou Goeke, Executive Director, United Way of Santa Cruz County. כמו כן קיימנו מספר פגישות מעמיקות עם Suzan Brutschy - מנהלת עמותת ASR (Applied Survey Research), העמותה האחראית על איסוף הנתונים ועיבודם.

 

תהליך בניית מדדי איכות החיים הוא תהליך "מלמטה למעלה" ((Bottom Up ולווה בהשתתפות ומעורבות מתמדת של הקהילה. בדומה למדד הקנדי, גם כאן הורכבה ועדה מלווה (advisory committee) אשר סייעה בהחלטה על התחומים ועל המדדים. חברי הועדה החליטו על המדדים שייכנסו למערכת המדדים על ידי הצבעה, במעורבות הקהילה. חברי הועדה המלווה הינם אנשי הקהילה וכן חברי עמותות מובילות בקהילה, דוגמת בית החולים הדומיניקני, אשר תורם רבות לפרויקט ומאפשר הפצה של חוברת המדדים השנתית לכל תושבי המחוז.

 

אחת היוזמות המעניינות בסנטה קרוז היא הענקת פרס שנתי ל"גיבורי הקהילה" (Community Heroes) – אנשים שמתנדבים בקהילה ומסייעים לשמירה על איכות החיים בקהילה. יוזמה זו זכתה לפרסום רב בקהילה, והיא למעשה מתגמלת (בהכרה וכבוד) את אנשי הקהילה הפועלים לשיפור איכות החיים בה

 

בנוסף, נסענו למחוז סטניסלאוס (Stanislaus County), מחוז שכן בקליפורניה אשר מבצע אף הוא פרויקט למדידת איכות חיים, תוך דגש על תחום הבריאות, במובנו הרחב. הייחוד של המדדים בסטניסלאוס הוא שיתוף עמוק של הקהילה. שיתוף זה נובע מתהליך ארוך שנים שהחל בשנת 1991. הקהילות השונות בסטניסלאוס, אשר מוגדרות בדרך כלל לפי שכונת המגורים, הן שקובעות את המדדים והן שעוסקות בשיפור מצבן. בכל קהילה ישנו מרכז קהילתי אשר אמון על איסוף המידע בנוגע לאיכות החיים של התושבים בשכונה. לאחר למידת המצב בשכונה כפי שהוא משתקף במדדים, פועל המרכז הקהילתי, בשיתוף עם שלטונות המחוז, לשיפור מצבם של תושבי השכונה.

 

הביקור באוטווה ובקליפורניה היה מגוון ורב ערך, ואנו מאמינים כי היה חיוני על מנת לפתח בישראל מדד מוצלח לאיכות חיים וקידמה. בכלליות, השכלנו בכל הנוגע לסממני מדד מוצלח; אופן הקמת פרויקט מדדים קהילתי; אופן הפעילות של פרויקט קהילתי; אופן ההתמודדות עם קונפליקטים ערכיים במדדים; אופן ההקמה של פרויקט לאומי; עבודה עם מומחים מתחומים שונים; אופן התנהלות אל מול גורמים מגוונים, וכיוצא בזאת.

 

ביתר פירוט, להלן כמה לקחים עיקריים שאנו מתעתדים ליישם בישראל:

ראשית, בעת פיתוח מדד לאיכות חיים בישראל יש חשיבות רבה לתהליך העבודה. הלקח המרכזי עבורנו נוגע לשיתוף. על התהליך להכיל את כל בעלי העניין בחברה (stakeholders), אנשי המקצוע וכן לכלול אלמנטים של שיתוף הציבור. יש ליצור שקיפות מקסימלית בתהליך הכנת המדד, תוך שיתוף אנשי מקצוע רבים ככל האפשר, וניסיון להגעה לקונצנזוס בין בעלי העניין. שיתוף הציבור ואנשי המקצוע ייתן אמינות למדד, ויקטין את הביקורת שעשויה להתקבל לאחר פרסומו.

 

חשוב מאוד לעשות הבחנה בין מדד לאומי לבין מדד קהילתי/מקומי. יש שוני משמעותי בין שני סוגי מדדים אלו בתהליך הבניה ובחירת המדדים ובמאפיינים הנדרשים מהמדדים. מדד לאומי מתייחס למדינה כמכלול אחד ומנסה למפות תחומי מדיניות הדורשים טיפול מערכתי מדינתי ואילו מדדים קהילתיים צריכים להיות רגישים יותר למאפיינים התרבותיים של הקהילה ולערכים אשר מגדירים את סדרי העדיפות בתוך הקהילה. מדד קהילתי צריך גם להגדיר מהי הקהילה, וכיצד היא נקבעת (קהילה גיאוגרפית, תרבותית ועוד).  עם זאת, ראינו כי השניים יכולים להתחבר במובן המהותי. האתגר איננו פשוט, אבל כיוון ששני סוגי המדדים חשובים – יש להקדיש מחשבה לאופן בו יכולים השניים להשתלב. 

 

שיתוף הפעולה עם גורמים ממשלתיים הינו חשוב ביותר, בפרט עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כספקית נתונים אך גם כמסייעת בנושאים מקצועיים. שיתוף משרדי ממשלה נוספים בפרויקט (משרד החינוך, הבריאות, הגנת הסביבה ועוד) עשוי להיות חיובי אף הוא.

 

יש להגדיר במדויק את מטרות הפרויקט וקהל היעד. האם המדד יכוון לציבור הרחב באופן ישיר, למקבלי ההחלטות או להעשרת הדיון הציבורי (דרך התקשורת, האקדמיה וכיו"ב). האם המדד יציג נתונים בלבד, או שישאף להצביע על מסקנות הנובעות מהנתונים ודרכי פעולה אפשריות לשיפור. כמו כן יש לנהוג בשקיפות ובכנות מירבית לגבי התוצאות המקוות: מה יכול הפרויקט להשיג עבור המשתתפים ועבור המדינה.

 

הניסיון הבינלאומי מראה כי איכות החיים מורכבת ממספר נושאי "ליבה,, בהם חינוך, בריאות, בטחון, סביבה ועוד. ברם, אין הסכמה כוללת לגבי המדדים בכל נושא ונושא. כמו כן ישנן שתי דרכים עיקריות להציג את המדדים – כאינדקס (מדד מורכב) או כשורה של מדדים נפרדים. בעוד אינדקס הוא קליט יותר וקל יותר להמשגה, הרי שאין הסכמה על הדרך לשקלל את המדדים השונים לאינדקס אחד, וזו נעשית לעיתים בצורה שרירותית.  יש להחליט האם בישראל עדיף לפרסם "תעודת הערכה" של מדדים מרכזיים, או מדד מורכב.

 

בישראל, בניגוד למדינות אחרות, קיימים נתונים רבים אשר עשויים לשמש כבסיס לבניית המדד. נתונים אלו הינם זמינים ואמינים. לעומת זאת, בארץ לא קיימת תרבות של הערכה של פעולות הממשלה והשירותים הניתנים, בניגוד לארצות הברית. למדד מורכב לאיכות חיים שמור תפקיד חשוב ביצירה של תרבות שכזו וכן בהנגשת הנתונים הסטטיסטיים ה"יבשים" בדרך מובנת וקליטה.

 

לסיכום, הסיור הלימודי תרם לנו רבות בהבנת הניסיון הבינלאומי בגיבוש מדדים לאיכות חיים וקידמה. הסיור כלל את שתי היוזמות המובילות בתחום כיום (המדד הקנדי, ופרויקטים קהילתיים בסנטה קרוז), וכן יוזמות נוספות בקנדה ובקליפורניה. הלקחים שנסקרו לעיל, וכן לקחים נוספים, יסייעו לנו בבניית המדד הישראלי לאיכות חיים. בהמשך לסיור הלימודי אנו שוקדים כיום על בניית תכנית עבודה מסודרת של בניית המדד הישראלי.

 

צוות הסיור הלימודי:

ענת עתי (מרכזת פרויקט "ערך" למדידת איכות חיים וקידמה)

עמית יגור-קרול (רכז בכיר ואחראי תחום אינדיקטורים, תחום חקלאות וסביבה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

יניב ריינגוורץ (כלכלן ויועץ סביבתי)