טביעת הרגל האקולוגית
המחיר שמשלמת החברה הצרכנית
טביעת הרגל האקולוגית שלנו
במשך אלפי שנים קיבלנו בחינם את שירותי הטבע: מים נקיים, אויר נקי, מזון, אוזון וכו'. מאז שהאוכלוסייה גדלה והצריכה עלתה, אנו משתמשים במשאבים הטבעיים בקצב העולה על קצב התחדשותם. ד"ר ליה אטינגר מסבירה מהי טביעת הרגל האקולוגית שלנו ומה השלכותיה לעתידנו.
מאת: ד"ר ליה אטינגר¹
"ד"ר לוינגסטון, אני משער?" במילים אלו קידם הכתב הנרי מורטון סטנלי, את פניו של החוקר הידוע בפגישתם המפורסמת ב- 1871, אי שם במעמקי יבשת אפריקה. ד"ר לוינגסטון יצא מספר שנים קודם לכן, לגלות את מקור הנילוס ולאחר שלא נתקבל ממנו אות חיים במשך תקופה ארוכה, יצא כתב העיתון ניו יורק הרלד לחחפש את עקבותיו.
שערו בנפשכם את המעמד. שני אנשים לבנים מצליחים להפגש אי שם בסוף העולם. כמה קסום ומסתןרי לנדוד למקומות רחוקים ולהגיע לאיזורים שיתכן שרגל אדם לא פסעה שם לפניהם. לפני 100-200 שנה, עדיין היו איזורים רבים שהמתינו להרפתקנים, שיסכנו את חייהם ויביאו מידע, שיאפשר לחברה הגיאוגרפית המלכותית להוסיף עוד ועוד פרטים למפות שהלכו ונעשו מדויקות יותר.
ל"מגלי העולם החדשים", התרמילאים, אין כל אפשרות לדרוך במקום בו יד אדם לא נגעה. אין מקום על פני כדור הארץ ולו גם הנידח ביותר, שאינו מושפע מהפעילות האנושית². דומה שהעולם התכווץ. מספר לחיצות על מקלדת המחשב וכבר אני משוחחת עם פעילים באוסטרליה, שמצאתי איתם עניין משותף. העולם הפך גם ליותר ויותר מיושב. כאשר סטנלי פגש את ד"ר לוינגסטון, היו בעולם בסביבות מיליארד וחצי בני אדם. 70 שנה לאחר מכן, בשנת 1950, כבר היו בעולם כשני מיליארד וחצי בני אדם. מאז ועד היום, כלומר בחלוף שני דורות בלבד, האוכלוסיה גדלה פי למעלה מ-2 ל- 6 מיליאד נפש. מספר האנשים שהתווסף לעולם בשנות התשעים, הוא גדול יותר מאשר כל אוכלוסיית העולם בשנת 1600. למרות זאת, גם כיום, רק 2% משטח כדור הארץ הוא שטח בנוי. עדיין, כאשר טסים מעל איזורים רבים, רואים מרחבים המיושבים בדלילות. גם אם היינו מצופפים את כל תושבי העולם במקום קטן אחד, מדינת טקסס שבארצות הברית למשל, כל תושב עדיין היה יכול לקבל דירה מרווחת. האם אפשר ללמוד מכך, שבכדור הארץ רחב הידיים שלנו, יש די מקום לכולנו וגם לדורות הבאים? לפני שנקפוץ למסקנה זו, כפי שעושים רבים וטובים, אנו צריכים לשאול את עצמנו אלו עוד שטחים נדרשים, על מנת לכלכל את כל תושבי העולם? הרי ברור ששטחה של מדינת טקסס בלבד, לא יספיק למטרה זו. שטחה של טקסס מספיק אולי על מנת לספק מגורים לכולם, אך מה בדבר השדות החקלאיים הנדרשים למזון, שטחי היער לאספקת מוצרי עץ ונייר, שטחי מכרות לאספקת חומרי גלם ועוד? וזהו רק צד אחד של המטבע. כשם שכל יצור חי מקיים חילוף חומרים - קולט מזון מהסביבה, מנצל את החלק הדרוש לו ופולט לסביבה חומרי פסולת, כל גם המדינות והערים צורכות משאבים ופולטות חומרי פסולת. בטבע, פסולת של יצור אחד, מהווה משאב של יצור אחר. על כן – הפסולת אינה מצטברת. אספקת חומרי המזון הנדרשים לכלל היצורים החיים, נמשכת ללא הפרעה וחומרים רעילים אינם מצטברים בסביבה. בני האדם לעומת זאת, בעיקר מאז המהפכה התעשייתית, לא תכננו את מערכות הייצור שלהם על פי עקרון חשוב זה. הפסולת של תהליכי הייצור מיוצאת את הסביבה – לתוך הנהרות, הימים, הקרקעות והאויר. חלקה של פסולת זו מצטבר ואזורים רבים הופכים לבלתי ראויים לחיים של רוב היצורים החיים. ראו את מצב הנחלים בארץ, או את אזור השממה על יד מכרות. חלק אחר של הפסולת, מטופל על ידי "שרותי החינם" של הטבע. (כלומר שרותי הפירוק והטיהור). רוב הפסולת אינה רעילה. החלק האורגני שבפסולת יכול לחזור ולדשן את האדמה. מגוון רב של יצורים, ברובם המכריע מיקרוסקופיים, מסוגלים לפרק אפילו חלק מחומרי הפסולת הרעילים. גם גזים שנפלטים, נקלטים בחלקם ומעובדים ע"י אורגניזמים. למשל "גז החממה" פחמן דו חמצני, נקלט ומעובד על ידי הצמחים הירוקים, או נמס בים ומשמש לבנייין שלדים וקונכיות של יצורי מים.
חילוף החומרים של ערים ומדינות מתבסס על "שרותי החינם של הטבע" ושרותים אלו דורשים שטחים פתוחים וירוקים, על מנת שיוכלו לפעול ביעילות. אין זה מקרה, שרוב הערים הגדולות בעולם, נמצאות על חופי ים או על גדות נהרות. עיר שהיתה צריכה לשתות את המים או לנשום את האויר שהיא מזהמת, היתה מורעלת במהרה. בערים הממוקמות באיזורים גיאוגרפיים, המונעים את פיזור הזיהום אל הסביבה הטבעית, כמו מכסיקו סיטי למשל, התושבים אכן נאלצים לנשום את תוצרי פעילותם ובריאות התושבים ירודה במיוחד. ברוב ימי השנה, נשימה של האויר המזוהם במכסיקו סיטי במשך יממה אחת, שווה לעישון של כשתי חפיסות סיגריות.
אם כן, מהו השטח הנדרש, על מנת ששרותי החינם של הטבע יטהרו את המים והאויר שתושבי העולם צורכים?³
מדד טביעת הרגל האקולוגית
לאור הנאמר לעיל, ברור שכדי לאמוד את השטחים הנדרשים לאדם למחייתו, לא די לנו להסתפק בחישוב השטח הבנוי בו הוא גר, אלא נדרש לנו מדד, המודד את כלל השטחים הדרושים לקיומנו. בדיוק את המדד הזה, המציאו זוג חוקרים קנדים, ריס וווקרנייג'ל (Rees and Wackernagel) בתחילת שנות התשעים(4).
נקודת המוצא שלהם היתה, שגם עובד הייי טק, הגר בדירת גג במגדל בתל אביב ומבצע את קניותיו באינטרנט מבלי לצאת מהבית, אינו חי חיים וירטואליים. גם לאדם כזה יש "טביעת רגל אקולוגית". כמו כל יצור חי אחר, הוא זקוק למזון, מים, אנרגיה ושרותי טיהור פסולת. סיפוק צרכים אלו, דורש שטח קרקע שניתן לאמוד את גודלו וזוהי טביעת הרגל האקולוגית של אותו אדם.
החישובים של מדד טביעת הרגל האקולוגית, מבוססים על שתי עובדות פשוטות: האחת, שניתן לעקוב אחרי רוב המשאבים אותם אנו צורכים ורוב הפסולת אותה אנו מייצרים. השנייה, שניתן להמיר את שטף המשאבים והפסולת ליחידות שטח, שכן ניתן לחשב את השטח הנדרש, על מנת לספק את המשאבים ולהיפטר מהפסולת. כלומר, טביעת הרגל האקולוגית של אוכלוסייה כלשהיא (מאדם יחיד ועד מדינה שלמה), היא יחידת השטח הפעיל מבחינה ביולוגית. שטח שכולו מנוצל על מנת לספק את המשאבים לאותה אוכלוסייה ולקלוט את כל חומרי הפסולת שלה בטכנולוגיות בהן היא משתמשת. בהסתכלות כזאת ניתן למצוא, שעיר כמו לונדון, המרכזת בשטחה כשבעה מיליון בני אדם, נסמכת לחילוף החומרים שלה, על שטח הגדול פי 125 משטחה, כמעט כמו שטחה של כל אנגליה.
ברור שחלק גדול מהשטחים שלונדון משתמשת בהם למחייתה, אינם נמצאים כלל באנגליה. העיר מייבאת משאבים מכל העולם ומשפיעה על מקומות מרוחקים. טביעת הרגל האקולוגית של ישוב כלשהוא, היא סך כל השטחים המספקים את השרותים לאותו יישוב, בכל המקומות על פני כדור הארץ.
בחישובים של טביעת הרגל האקולוגית, לא מובאות בחשבון כל הפעילויות המשפיעות על חילוף החומרים של העיר או המדינה. החישוב הוא חישוב מינימום. טביעת הרגל האמיתית גדולה בהרבה.
באיור הבא מתואר אופן החישוב של טביעת הרגל האקולוגית. מכיוון ששטח אדמה מסוים יכול לתת מספר שירותים אקולוגיים, נזהרים מאד בחישוב, לבל יספר שטח כשלהוא פעמיים בקטגוריות שונות.
האיור מתאר את הקטגוריות השונות של השימוש בקרקע, המובאות בחשבון בחישוב טביעת הרגל האקולוגית.
כפי שרואים באיור, בחישוב טביעת הרגל האקולוגית, מופיעות הקטגוריות הבאות:
- סך כל הקרקעות הפוריות, המשמשות ישירות לצרכי האדם: אדמה חקלאית, מרעה, יער לכריתה וכד'.
- שטח הים המשמש לדייג אינטנסיבי. (בעיקר אזורי החופים).
- אדמת אנרגיה (5) : שטח היער הדרוש על מנת לקלוט את הפחמן הדו-חמצני, הנפלט כתוצאה מצריכת אנרגיה.
- אדמה בנויה: אדמה המכוסה בבניינים או בכבישים ועל כן אינה מספקת עוד שירותים אקולוגיים.
- אדמה לשימור המגוון הביולוגי, כגון שמורות טבע. החישוב מניח שצריך להשאיר כ- 12% משטח כדור הארץ, לטובת שאר המינים שחולקים איתנו את כדור הארץ. מספר זה מתבסס על המלצות הדו"ח "עתידנו המשותף", של ועדת האו"ם לנושאי סביבה ופיתוח משנת 1987 (ועדת ברוטלנד). רבים מאנשי התנועה הסביתית העולמית, חושבים שחלק זה צריך להיות גדול בהרבה – מכיוון שהכחדת מינים היא בלתי הפיכה לחלוטין - והם מציעים לשמר כשליש משטח כדור הארץ.
המדענים חישבו את טביעת הרגל האקולוגית של מדינות רבות בעולם ובכללן ישראל.
יש מדינות רחבות שטח ומעוטות תושבים, כמו ניו-זילנד, קנדה או פינלנד, אשר טביעת הרגל האקולוגית שלהן קטנה משטחן. אך רוב המדינות מנצלות לקיומן שטחים העולים בהרבה על שטח המדינה.
אם מחלקים את טביעת הרגל האקולוגית של מדינה כלשהיא במספר התושבים, מקבלים את טביעת הרגל הממוצעת לנפש ואפשר להשוותה לשטח הזמין (6) לנפש באותה מדינה.
טביעת הרגל של מדינות
המדינה | טביעת רגל (דונם לנפש) | שטח זמין (דונם לנפש) | האם במדינה קיים מספיק שטח להכיל את טביעת הרגל ? |
קנדה | 72 | 123 | כן, עודף של 51 דונם לנפש |
ארה"ב | 96 | 55 | לא, מחסור של 41 דונם לנפש |
הולנד | 56 | 15 | לא, מחסור של 41 דונם לנפש |
יפן | 42 | 7 | לא, מחסור של 35 דונם לנפש |
מצרים | 14 | 5 | לא, מחסור של 10 דונם לנפש |
ישראל | 35 | 3 | לא, מחסור של 32 דונם לנפש |
סין | 14 | 6 | לא, מחסור של 8 דונם לנפש |
הודו | 10 | 5 | לא, מחסור של 5 דונם לנפש |
ממוצע עולמי | 22 | 19 | לא, מחסור של 3 דונם לנפש |
טבלה זו גם מאפשרות להשוות בין אורח החיים במדינות שונות. שימו לב שטביעת הרגל האקולוגית של אדם ממוצע בסין, במצרים או בהודו, קטנה בהרבה מזו של האמריקני או הקנדי הממוצע. הטבלה מלמדת גם שאפשר לחיות טוב מבלי שטביעת הרגל תהיה ענקית, כמו ביפן, הולנד וישראל. אבל גם אורח חייו המתון יחסית של ההולנדי הממוצע, אינו מאפשר לו להסתמך על שטח ארצו בלבד לקיומו, כפי שמומחש היטב במפה שלפניכם:
.bmp)
השטח האמיתי של הולנד מסומן בנקודות ואילו הריבוע מייצג את טביעת הרגל האקולוגית של הולנד, על פי אותו קנה מידה.
האוברדרפט העולמי
הנתון המשמעותי בותר בטבלה הוא, שהעולם כולו נמצא במחסור. פירוש הדבר הוא, שאנו חיים לא רק על הריבית של הטבע, אלא גם על הקרן. כבר כיום אנו משתמשים במשאבים המתחדשים של כדור הארץ, בקצב שעולה על התחדשותם. כלומר – אנו משאירים לילדינו קרן שפע קטנה יותר – ובהתאמה, החלק המתחדש בה – קטן יותר – וזה, כאשר ידוע לנו בבירור, שהם יאלצו ליות בעולם צפוף הרבה יותר ועל כן יהיו זקוקים להרבה יותר משאבים מאשר אנו.
נתון משמעותי נוסף הוא, שהמחסור אינו מתבטא בצורה אחידה בכל המדינות. בארצות הברית למשל, טביעת הרגל האקולוגית היא עצומה, אך כך גם השטח הזמין לנפש. לכן, למרות שהם נמצאים במחסור של 41 דונם לנפש, טיעת הרגל היא פחות מפי שניים מהשטח הזמין. לעומת זאת בישראל, בה המחסור לנפש קטן יותר, טביעת הרגל גדולה פי עשרה משטחה של המדינה.
הטבלה מלמדת גם שריבוי אוכלוסין בכדור הארץ הוא בעיה חריפה, אך אורח החיים המערבי הוא בעיה בוערת עוד יותר. האמריקני הממוצע מזיק לסביבה פי תשעה מאשר ההודי הממוצע. לכן, אף על פי שחיים בעולם הרבה יותר הודים, תרומתם של האמריקנים להרס התשתית האקולוגית של כדור הארץ, גדולה יותר. מעבר לכך, אפשר ללמוד מהטבלה, שרבות ממדינות העולם המערבי, חיות על חשבון השירותים האקולוגיים של העולם השלישי, או על חשבון הדורות הבאים.
יש קשר הדוק בין צריכה להידרדרות הסביבה. אין זה מקרה, שבדיוק באותו זמן, יחד עם הזינוק האדיר בייצור העולמי ובצריכה, החלו להתגבר גם הבעיות הסביבתיות, התחממות כדור הארץ, החור באוזון והכחדה מואצת של בתי גידול ושל מינים נדירים. הפריחה הכלכלית של העולם ב- 50 השנים האחרונות היא חסרת תקדים, אך כך גם ההידרדרות הסביבתית.
בכל העולם מפתחים אזורים רבים מבלי לכלול בחישובי העלות את אובדן השירותים האקולוגיים ששטחים אלו נתנו כשעדיין היו טבעיים. בעידן הגלובליזציה ניתן לנייד שירותים אקולוגייים מרחוק, החל מיבוא מים ומזון ועד ליצוא פסולת ולא להרגיש בנזק המיידי. אך מה קורה כשממשיכים לנהוג כך גם כשהעתודות האקולוגיות של העולם הולכות ונגמרות?
אנו חיים כיום בעולם ששונה ללא היכר על ידי בני האדם. שאיבת המים העולמית ממקווי מים וממי תהום, עולה בהרבה על קצב התמלאותם מחדש. (שאיבת היתר העולמית של המים נאמדת ב- 160 מיליארד מ"ק לשנה). כבר כיום מיליארד ו- 400 מיליון בני אדם סובלים ממחסור במים. אזורי דייג רבים הפכו לבלתי פוריים, כי ניצלנו אותם מעבר ליכולת ההתרבות הטבעית של הדגים. ריכוז הפחמן הדו-חמצני עלה ב- 30% מאז תחילת המהפכה התעשייתית וכרבע ממיני הציפורים נמצאים בסכנת הכחדה.
כדברי פיטר ויטוסק (Peter Vitousek), אנו הדור הראשון שיש בידיו את הכלים לחקור ולהבין את השינויים שפעילויות האדם גורמות למערכות כדור הארץ. ואנו הדור האחרון שבידיו עדיין ההזדמנות להשפיע על המהלכים של רבים משינויים אלו. רבים מהשינויים, כמו הכחדת מינים, הם בלתי הפיכים.
כל אחד מאיתנו חייב לשאול את עצמו, כיצד הוא יכול לאמץ שינוים באורח חייו ובעבודתו, בהקטנת הצריכה האישית שלו ובהסתפקות בפחות ילדים, על מנת שנוכל לבנות כאן חברה שטוב לחיות בה, לנו ולדורות הבאים.
________________________
¹ליה אטינגר מרכזת את תכנית "עמיתי הסביבה" של מרכז השל ועוסקת בפיתוח סביבות למידה חדשות במכון ברנקו וייס.
² קביעה זו נובעת ממצאים רבים. בראש ובראשונה, הדבר נובע מכך שבני האדם שינו את הרכב האטמוספירה של כוכב הלכת שלנו ואין יצור חי או איזור שאינו מושפע מכך. אך אין מדובר רק בכך. יחסי הגומלין של המערכות האקולוגיות סבוכות ומורכבות, כך ששינויים המתרחשים באיזור אחד, למשל ריסוס של שדות חקלאיים, גורמים להשפעות במרחק אלפי ק"מ ממוקד הפעילות. שאריות של חומרי הדברה התגלו למשל, הן בציפורים באנטארקטיקה והן בדובים בקוטב הצפוני.
³שירותי החינם של הטבע אינם יכולים להתמודד עם כל סוג של זיהום. ישנם חומרים, מעשה ידי אדם, שאינם מתפרקים בטבע ולכן הדרך היחידה למנוע את הצטברותם לרמות רעילות, היא להפסיק כליל את השימוש בהם, כפי שאכן הוחלט לאחרונה ברמה הבין לאומית, לגבי תשעה סוגים של חומרי הדברה.
(4) אתר טוב באנגלית בו אפשר למצוא חומר רב על טביעת הרגל האקולוגית.
(5) אין כיום בעולם די שטח יער לקליטת הפחמן הדו-חמצני ועל כן ריכוזו באטמוספירה ממשיך לעלות. טביעת הרגל האקולוגית מחשבת את השטח הנדרש על מנת לחיות בצורה בת קיימא. כלומר, מבלי להרוס את התשתית, את המערכות תומכות החיים של כדור הארץ. על כן החישוב כולל את השטח הנדרש כדי שנוכל לחיות מבלי לשנות את הרכב האטמוספירה של כוכב הלכת שלנו.
(6) השטח הזמין אינו שטח המדינה בפועל, אלא השטח היצרני מבחינה אקולוגית. מדבריות, קרחונים ושטחים שאינם פוריים לחלוטין, אינם נכללים בחישוב. כמו כן, השטח מוכפל במקדם, על פי מידת אופן עיבודו ביחס לממוצע העולמי. במדינות המערב לדוגמא, התפוקה הממוצעת לדונם אדמה חקלאית, גבוהה יותר מהממוצע העולמי ולכן השטח הזמין המופיע בטבלה, גדול באופן יחסי.
