חדשות
 
כלכלה בת קיימא
 
פרויקט ערך: מדד צמיחה כלכלי - סביבתי - חברתי
 
מאמרים נבחרים
 
 

הרצאות לקבוצות

אנו מציעים לכם הרצאות לאנשי מקצוע ולקהל הרחב בכל רחבי הארץ
 
נושאי ההרצאות:
 
"הצד הירוק של המטבע" - הדרך לשילוב בין כלכלה, חברה וסביבה.
 
"סוף עידן הנפט - קובה כמקרה מבחן" - איך גישה אקולוגית למשבר האנרגיה, יכולה למנוע קריסה כלכלית.
 
"גבולות לצמיחה" - האם המשך הצמיחה טוב למשק ולנו בטווח הארוך?
 
ההרצאות מועברות על ידי אקדמאים חברי העמותה ומתאימות לקהלי יעד מגוונים, החל מתיכוניסטים וסטודנטים ועד למקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות ובמשרדי הממשלה. (לא נדרש ידע מוקדם בכלכלה או באקולוגיה).
משך הרצאה: כשעה וחצי.
 
בנוסף, ניתן לתאם מערך של מספר הרצאות מובנות, המאפשר היכרות מעמיקה עם נושא הכלכלה האקולוגית. 
 
עלות ההרצאה לקבוצה: 500 ש"ח. 
 
לתיאום הרצאה אנא פנו אלינו: ecoeco.israel@gmail.com

 

פיתוח מדדים לקדמה ואיכות חיים

   

חברי הצוות של פרויקט ערך, חזרו מסיור לימודי בחו"ל, בו למדו איך מפתחים מדדים לאיכות חיים בקנדה וארה"ב. באוקטובר יתקיים  כנס נוסף של ה OECD –בו נרצה על הפרויקט הישראלי שאנו מובילים.
 

 

 

  "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי, כמה נאים ומשובחין הן...  תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת – אין מי שיתקן אחריך". (קהלת רבה).

 
המשפט הזה הוא האב הקדמון של כלכלה בת קיימא. מאז למדנו הרבה, הכלכלה התפתחה, אך האמת הבסיסית, המופיעה כבר במקורות, נשארה בעינה: כריתת הענף שעליו אנו יושבים, היא לא חכמה במקרה הטוב ובלתי הפיכה במקרה הגרוע.  
 
כשהפעילות הכלכלית גורמת להרס משאבי הטבע שעליהם היא מתבססת, היא לא בת קיימא. נגר שיכרות את כל היער, ישאר בלי חומרי גלם ובלי עבודה. הילדים שלו ימצאו את עצמם גם בלי השירותים הנוספים שהיער סיפק: חמצן, שירותי איזון אקלים, ובלי סביבה חיה ומורכבת המאפשרת להם לחיות.
 
כדי לחזור לאיזון, יש צורך להפחית את רמת הצריכה, לייצב את גודל האוכלוסייה ולקיים אורח חיים חדש, כך שהסביבה הטבעית שלנו תוכל להכיל את הפעילות הכלכלית ולתמוך בה. במקביל, יש להמשיך ולחפש טכנולוגיות ידידותיות לסביבה, שיאפשרו לנו להנות מ"הריבית" שהסביבה מעניקה לנו, ללא נגיסה נוספת מ"הקרן" של משאבי הטבע הסופיים העומדים לרשותנו.
 

 

 

 

הגדלת הצמיחה הכלכלית היא שאיפה מקובלת בקרב כלכלנים וקובעי מדיניות. חלומו של כל שר אוצר הוא להגדיל את התמ"ג (תוצר מקומי גולמי), אשר מהווה כיום את המדד העיקרי, לפיו נמדדת הצמיחה במשק. אך האם הצמיחה באמת משקפת עלייה ברווחה?
 
התמ"ג מחשב את סך הפעילות הכלכלית במשק, על ידי סיכום הערך הכספי של הסחורות והשירותים במדינה במהלך שנה.  הוא גדל לא רק בעקבות פעילות כלכלית חיובית, כמו למשלהגדלת יבול התפוחים, אלא גם עקב הוצאות כספיות הנובעות ממצבים שליליים, כמו מלחמות, תאונות דרכים, מחלות וכו'.
 
בימים אלו התחלנו לחשב מדד צמיחה חלופי לישראל, המשקף באופן יותר מדויק את העלייה האמיתית במידת הרווחה ולוקח בחשבון את השפעת הפעילות הכלכלית במשק על איכות הסביבה והחברה. המדד החלופי מחשב כצמיחה חיובית, רק את הפרמטרים המעלים את רווחת כלל התושבים ואינם פוגעים בסביבה.
 

 

 

טביעת הרגל האקולוגית / ד"ר ליה אטינגר

במשך אלפי שנים קיבלנו בחינם את שירותי הטבע: מים נקיים, אויר נקי, מזון, אוזון וכו'. מאז שהאוכלוסייה גדלה והצריכה עלתה, אנו משתמשים במשאבים הטבעיים בקצב העולה על קצב התחדשותם. ד"ר ליה אטינגר מסבירה מהי טביעת הרגל האקולוגית שלנו ומה השלכותיה לעתידנו.

 

רגע אחד, למה תמ"ג? / דרור רשף

כיום התמ"ג הגיע למעמד של טוטם, פוליטיקאים וכותבים מאמרים מזכירים אותו כל הזמן. העיתונות מדווחת על כל תזוזה שלו.  למרות האובססיה הזאת, או אולי בגללה, מעטים עוצרים ושואלים, מה בעצם התמ"ג מביע, או מדוע עלינו להתייחס אליו כדבר כל כך חשוב.

 

המערב הפרוע בספינת החלל / דיויד קורטן

האם באמת ניתן להמשיך במדיניות הכלכלית של "אכול ושתה כי מחר נמות"? אנו מתנהגים כמו קאובויים במרחב פתוח ואין-סופי, בעוד שלמעשה אנו תושביה של חללית חיה, בעלת מערכת תמיכת חיים סופית ומאוזנת.