חדשות
 
כלכלה בת קיימא
 
פרויקט ערך: מדד צמיחה כלכלי - סביבתי - חברתי
 
מאמרים נבחרים
 
 

כנס ב- 1/12/14 - שמירה על משאבי הטבע בישראל

כנס משאבי טבע

משאבי הטבע שלנו חיוניים לקיום האנושי היום ובעתיד. במשך אלפי שנים קיבלנו בקלות רבה יחסית את שירותי הטבע - מים נקיים, אויר נקי, אדמה פורייה אנרגיה ועוד. בעקבות הגידול באוכלוסייה ובצריכה, אנו משתמשים במשאבים הטבעיים בקצב העולה על התחדשותם.
 מה החשיבות של משאבי הטבע, מה ההשפעה שלהם על הכלכלה, מה המדיניות הקיימת בנושא ומה ניתן לעשות? כל זאת ועוד בכנס השנתי השלישי של העמותה לכלכלה בת קיימא - מי ישמור על משאבי הטבע שלנו? 
לתכנית הכנס לחצו על הקישור הזה

 

להרשמה: טל. 052-3241298 או באימייל office@ecoeco.org.il או בטופס:  http://tinyurl.com/lwv8m9v

 

קראו: העתירה שלנו לבג"צ להגנת זכויות הציבור בגז

 

  "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי, כמה נאים ומשובחין הן...  תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת – אין מי שיתקן אחריך". (קהלת רבה).

 
המשפט הזה הוא האב הקדמון של כלכלה בת קיימא. מאז למדנו הרבה, הכלכלה התפתחה, אך האמת הבסיסית, המופיעה כבר במקורות, נשארה בעינה: כריתת הענף שעליו אנו יושבים, היא לא חכמה במקרה הטוב ובלתי הפיכה במקרה הגרוע.  
 
כשהפעילות הכלכלית גורמת להרס משאבי הטבע שעליהם היא מתבססת, היא לא בת קיימא. נגר שיכרות את כל היער, ישאר בלי חומרי גלם ובלי עבודה. הילדים שלו ימצאו את עצמם גם בלי השירותים הנוספים שהיער סיפק: חמצן, שירותי איזון אקלים, ובלי סביבה חיה ומורכבת המאפשרת להם לחיות.
 
כדי לחזור לאיזון, יש צורך להפחית את רמת הצריכה, לייצב את גודל האוכלוסייה ולקיים אורח חיים חדש, כך שהסביבה הטבעית שלנו תוכל להכיל את הפעילות הכלכלית ולתמוך בה. במקביל, יש להמשיך ולחפש טכנולוגיות ידידותיות לסביבה, שיאפשרו לנו להנות מ"הריבית" שהסביבה מעניקה לנו, ללא נגיסה נוספת מ"הקרן" של משאבי הטבע הסופיים העומדים לרשותנו.
 

 

 

 

הגדלת הצמיחה הכלכלית היא שאיפה מקובלת בקרב כלכלנים וקובעי מדיניות. חלומו של כל שר אוצר הוא להגדיל את התמ"ג (תוצר מקומי גולמי), אשר מהווה כיום את המדד העיקרי, לפיו נמדדת הצמיחה במשק. אך האם הצמיחה באמת משקפת עלייה ברווחה?
 
התמ"ג מחשב את סך הפעילות הכלכלית במשק, על ידי סיכום הערך הכספי של הסחורות והשירותים במדינה במהלך שנה.  הוא גדל לא רק בעקבות פעילות כלכלית חיובית, כמו למשל הגדלת יבול התפוחים, אלא גם עקב הוצאות כספיות הנובעות ממצבים שליליים, כמו מלחמות, תאונות דרכים, מחלות וכו'.
 
בימים אלו התחלנו לחשב מדד צמיחה חלופי לישראל, המשקף באופן יותר מדויק את העלייה האמיתית במידת הרווחה ולוקח בחשבון את השפעת הפעילות הכלכלית במשק על איכות הסביבה והחברה. המדד החלופי מחשב כצמיחה חיובית, רק את הפרמטרים המעלים את רווחת כלל התושבים ואינם פוגעים בסביבה.
 

 

 

גבולות לצמיחה

הסרטון הבא מסביר באופן פשוט וברור למה הכלכלה לא יכולה להמשיך לגדול מעבר ליכולת הנשיאה של משאבי כדור הארץ. לכניסה לסרטון לחצו על הקישור הזה

 

 טביעת הרגל האקולוגית / ד"ר ליה אטינגר

במשך אלפי שנים קיבלנו בחינם את שירותי הטבע: מים נקיים, אויר נקי, מזון, אוזון וכו'. מאז שהאוכלוסייה גדלה והצריכה עלתה, אנו משתמשים במשאבים הטבעיים בקצב העולה על קצב התחדשותם. ד"ר ליה אטינגר מסבירה מהי טביעת הרגל האקולוגית שלנו ומה השלכותיה לעתידנו.

 

רגע אחד, למה תמ"ג? / דרור רשף

כיום התמ"ג הגיע למעמד של טוטם, פוליטיקאים וכותבים מאמרים מזכירים אותו כל הזמן. העיתונות מדווחת על כל תזוזה שלו.  למרות האובססיה הזאת, או אולי בגללה, מעטים עוצרים ושואלים, מה בעצם התמ"ג מביע, או מדוע עלינו להתייחס אליו כדבר כל כך חשוב.

 

המערב הפרוע בספינת החלל / דיויד קורטן

האם באמת ניתן להמשיך במדיניות הכלכלית של "אכול ושתה כי מחר נמות"? אנו מתנהגים כמו קאובויים במרחב פתוח ואין-סופי, בעוד שלמעשה אנו תושביה של חללית חיה, בעלת מערכת תמיכת חיים סופית ומאוזנת.